בן משה ומלכה. נולד ביום ח' באדר א' תשי"א (14.2.1951) ברמת-השרון ולמד בבית-הספר היסודי בקדמה ואחר כך עבר לפנימיה הימית "ניצנים". הוא היה בחור עדין-נפש וטוב-לב, נמנע ממריבות, האמין בשקט ובשלום והיה תמיד מפשר בין חבריו שהרבו לריב. מלבד חיבתו לספורט (כדורגל וריצה למרחקים) אהב לגלף דמויות מעץ ולאסוף דברים עתיקים (מטבעות וכדומה). לאחר ארבע שנות לימודים ב"ניצנים" עלה על האנייה "מולדת" ואחרי כן עבד במכלית דלק שהפליגה לאפריקה. בהיותו בחור צנוע ונחבא אל הכלים לא התלונן והיה שמח בחלקו. כאשר נודע לו על אובדן הצוללת "דקר" שרבים מחבריו ללימודים שירתו בה, נשבר ברוחו והחליט לעזוב את הים. בשיחותיו הדגיש כי אם יקרה לו משהו, אסור לכעוס על הערבים ולשמור להם טינה, כי הם לוחמים מלחמה שבעיניהם ודאי היא צודקת ואין זה משנה אם אחרים חושבים שאין הדבר כך.

ניסן גויס לצה"ל במאי 1969 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. ביום כ"ד באייר תש"ל (30.5.1970), נפל בבקעת הירדן בהיתקלות באויב. הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בקרית שאול.